צוות המרכז

רקע

ראציונאל

אתרים שימושיים

אירועים

כנס ראשון בנושא EBP

 

לדף ראשי


הרקע להקמת המוקד

לאחרונה עולה הטענה בקרב אנשי מחקר וקלינאים בתחומי הבריאות והרווחה כי על מנת לקדם את איכות הטיפול וההתערבויות המקצועיות, יש להטמיע פרקטיקה  המבוססת על ראיות מחקריות (EBP) בצד  אינטואיציה קלינית. פרקטיקה מקצועית מבוססת ראיות הינה מערך של פעילויות מקצועיות, המבוצעות באופן שגור על ידי איש המקצוע או הקבוצה המקצועית, ואשר ראיות מחקריות מבוססות מעידות כי היא תוביל לתוצרים אופטימאליים  (Tucker, Nembhard, & Edmondson, 2007). פרקטיקה מקצועית מבוססת ראיות מחייבת (1) סביבה מקצועית בה החלטות קליניות מתקבלות על בסיס מומחיות קלינית ועל בסיס נתונים מהימנים תוך התייחסות לערכי המטופל והעדפותיו (Sackett, 2000) ו- (2) סביבה טיפולית המעודדת פיתוח, יישום והערכה של תוכניות התערבות ומדיניות המבוססות על הראיות המחקריות הטובות ביותר.  יחד עם זאת, מחקרים בארץ ובעולם מעידים על כך כי יותר ממחצית לקוחות מערכת הבריאות והרווחה אינם זוכים לטיפול מבוסס ראיות ( Mcglynn et al., 2003).

יתרה מזאת, נראה כי, הקושי בתרגום ידע לפרקטיקה מאפיין את כל התחומים בהם קיימת הפרדה בין אלו אשר עוסקים במחקר, לבין אילו אשר אמורים ליישם את ממצאי המחקר בשטח (Rynes, Giluk, & Brown, 2007). נתונים אלו מצביעים על חשיבות האתגר של תרגום הידע המחקרי לפרקטיקה, והפצת הידע המחקרי בשדה. השאיפה לתת מענה לאתגר חשוב זה  מהווה את הבסיס להצעת מוקד המצוינות.

סקירת הספרות בנושא וזיהוי הגורמים המעודדים או מעכבים הטמעה, הפצה ושימור של פרקטיקה מבוססת ראיות מעידה כי המחקר בתחום הוא בתחילת דרכו. מתוך סקירת הספרות עולים מספר גורמים שיכולים להסביר את הפערים בין אקדמיה והשדה ברמת איש המקצוע, הארגון והפרופסיה בו הוא פועל:

1ברמת איש/ת המקצוע, קבלה או התנגדות להטמעת EBP  תלויה ברמת ידע מספקת לגבי הדרך  לזהות את ה-EBPs המתאימים ואיך להפעילם (הכשרה/חוסר הכשרה) או מהלימה/התנגדות ערכית, הנובעת מהתפיסה כי טיפול הינה אומנות ולכן לא ניתן לשטחה לסדרת פעולות מומלצות (Aaron, 2007  ). גורמים נוספים המקשים על ההטמעה הם עומס עבודה, קושי של קלינאים להגיע למאגרי המידע בספריות, לניתוחי-על ולסקירות של ביסוס ראיות,לקרוא מאמרים באנגלית, ובעיקר אלו הכוללים ניתוחים סטטיסטיים ומושגים הקשורים למחקר, כמו גם קושי לוותר על שיטות טיפול מוכרות והעדר חשיפה לשיטות טיפול חדשניות.

2.   ברמת הארגון, הפער בין האקדמיה והשטח ושאלת תרגום והפצת ידע מהאקדמיה לפרקטיקה נובעת גם  מסוגיות ארגוניות- ניהוליות הקשורות להעדר משאבים כלכליים לקידום טיפול מבוסס ראיות, העדר ידע על דרכים יעלות לקידום נושא זה, ומערך מוגבל של ניהול ובקרה של יעילות דרכי הטיפול. תמיכה לרעיון זה התקבלה ממחקרם של Tucker ושותפיה (2007) אשר הבחינו בין 'למידת המה' (learning what) ל'למידת האיך' (learning how). ממצאי מחקרם העידו כי בעוד ש'למידת המה' מתייחסת לסוגיות קליניות של זיהוי ה- best practices ומהווה כמובן יסוד הכרחי להטמעת שגרת טיפול מבוססת ראיות ,'למידת האיך' מתייחסת לסוגיות ארגוניות של כיצד ניתן להטמיע שינוי ארגוני בתוך מערך ארגוני ספציפי ולזהות אסטרטגיות שינוי שתבטחנה ששגרת הטיפול תשתנה באופן שתתאים להקשר הטיפולי הספציפי (Garud, 1997; Tucker et al., 2007). במילים אחרות בעוד שלמידת המה מתייחסת לשאלת זיהוי ההתערבויות מבוססות ראיות שכדאי להתמקד בהן, למידת האיך מתמקדת בשינויים הארגוניים אשר יסיעו בהפצה, שימור והטמעת ההתערבויות כגון: מינוי מנהל מקרה, שיפור עבודת הצוות הבינ-מקצועי וכד'. ממצאי מחקרים מעידים כי ארגונים המתמקדים ב'למידת האיך' בנוסף ל'למידת המה' מצליחים יותר בהטמעת EBP  בהשוואה לארגונים המתמקדים רק ב'למידת המה' ( Tucker et al., 2007).

3.   ברמת הפרופסיה, אחד החסמים הידועים בספרות להטמעת EBP   הינה מלכודת המקצוענות (Ferlie, Fitzerald, Wood, & Hawkins, 2005). מצד אחד, הראיות המחקריות הן לרב מטיבן דיסציפלינאריות, והידע והמחויבות להטמעתם נובעת ממחויבות עמוקה לערך המקצוענות והצורך להיות מעודכן בספרות המחקרית. מצד שני, הטיפול בלקוחות מחייב עבודת צוות בינ-מקצועית. לכן הטמעת ושימור שיגרת טיפול המבוססת על ראיות מחקריות מבוססות מחייבת התגברות על המחסומים הפרופסיונאליים, פיתוח שפה מקצועית ומודלים מנטאליים משותפים, ונכונות לשיתוף פעולה בין הקלינאים השונים. במילים אחרות, התערבויות המבוססות על ראיות מוצקות מחייבות לעתים עבודת צוות בינ-מקצועית, אולם השטח אינו תמיד בשל לשיתוף פעולה כזה (Ferlie et al., 2005 ).

 

כל הזכויות שמורות לפקולטה למדעי הרווחה והבריאות, אוניברסיטת חיפה, הר הכרמל, 31905
עיצוב:
איריס משלי | צרו קשר